הרכב ספג מים בסערה או בשלולית עמוקה: מה המקיף מכסה, ומה ייפול עליכם

בגשם הראשון באמת זה נראה כמו שלולית. אתם נכנסים אליה באותה מהירות שנכנסתם בשבוע שעבר, המנוע משתתק באמצע, ותוך דקה מתחילות השאלות: המקיף מכסה את זה בכלל, מי משלם על הגרירה, ומה אומרים בחברת הביטוח כשמתקשרים.

את התשובה קובעים שלושה סעיפים בפוליסה, ולא מה שיגידו לכם במוסך. הסעיפים האלה כתובים כמעט אותו דבר בכל החברות. הפוליסה לביטוח רכב פרטי היא פוליסה תקנית, כלומר הנוסח קבוע בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), והתיקון האחרון שלהן נכנס לתוקף ב-9 בדצמבר 2021. חברת ביטוח יכולה להוסיף על הכיסוי הזה, לא לגרוע ממנו.

שיטפון וסערה הם סיכון מכוסה, וכמעט אי אפשר לוותר עליו

פרק א' של הפוליסה, זה שקוראים לו בדיבור "מקיף", מגדיר את מקרה הביטוח כאובדן או נזק שנגרמו לרכב כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים בו. הרשימה כוללת אש, ברק, התפוצצות והתלקחות; התנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג שהוא; גניבה וכל נזק שנגרם עקב גניבה, תוך כדי גניבה ובעת ניסיון גניבה; מעשה זדון; ובמילים שרלוונטיות בחורף: שיטפון, סערה, שלג, ברד, התפרצות הר געש.

ועכשיו לחלק שאנשים לא מאמינים לו בטלפון. הפוליסה מאפשרת למבוטח לוותר, בשלב הצעת הביטוח ובהודעה מפורשת שתתועד אצל המבטח, רק על אחד משלושה דברים: הכיסוי להתנגשות מקרית, התהפכות ותאונה מכל סוג; הכיסוי לגניבה; או פרק א' כולו. אין בפוליסה אפשרות לוותר דווקא על נזקי הטבע. כלומר מי שהוריד את כיסוי התאונות כדי להוזיל את הפרמיה עדיין מבוטח מפני שיטפון, סערה וברד. מי שנשאר בלי כיסוי לרכב שלו הוא רק מי שוויתר על פרק א' כולו, או שקנה חובה וצד שלישי בלבד.

הסעיף שקובע אם ישלמו על המנוע ועל החשמל

מיד אחרי רשימת הסיכונים מופיע סעיף קצר שהוא כל הסיפור כשמדובר במים: קלקולים מכניים, חשמליים או אלקטרוניים שייגרמו לרכב אינם מכוסים, אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה ביטוח.

תקראו אותו בשני הכיוונים. מנוע שנדם מעצמו בבוקר יבש הוא תקלה, והפוליסה לא מכסה תקלות. אותו מנוע עצמו, אחרי שספג מים בשיטפון, ניזוק במהלך מקרה ביטוח מכוסה ובעקבותיו, ולכן הוא בתוך הכיסוי. זה נכון גם למערכות החשמל והאלקטרוניקה, שהן בדרך כלל הנזק היקר באמת ברכב שהיה במים.

מה שמכריע בפועל הוא היכולת להראות את הקשר בין המים לנזק. לכן שווה לצלם את הרכב במקום שבו הוא נעצר, לצלם עד איפה הגיעו המים, ולהודיע לחברת הביטוח לפני שמישהו במוסך מתחיל לפרק. השומה של השמאי היא המסמך שעל בסיסו משלמים, ובפוליסה יש תהליך מסודר לבחירת שמאי מתוך רשימת שמאי החוץ של החברה, כך שכדאי לדעת מראש מה חייב להיות כתוב בשומה.

שלושה דברים שלא ייכנסו לחשבון

• צמיגים. הפוליסה אומרת שהמבטח לא ישפה את המבוטח בשל אובדן או נזק לצמיגים, אלא אם כן ניזוקו או אבדו חלקים נוספים מהרכב עקב מקרה הביטוח. בהראל, למשל, כיסוי לצמיגים נמכר כהרחבה בתוספת דמי ביטוח.
• הימים בלי רכב. בתנאים הכלליים כתוב שהפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי. ימי עבודה שהפסדתם או מה ששילמתם על רכב בהשכרה לא נכנסים לתגמולים. רכב חלופי מגיע רק למי שקנה בנפרד כתב שירות לרכב חלופי.
• רעידת אדמה. היא מוחרגת במפורש בתנאים הכלליים, אלא אם נכתב אחרת בדף פרטי הביטוח, ולכן מדובר בהרחבה בתוספת פרמיה. בנוסח של ליברה, כל אובדן או נזק שארע בתוך פרק זמן אחד של 72 שעות רצופות אחרי שנרשמה הרעידה נחשב אירוע אחד. בביטוח הדירה ההשתתפות העצמית לרעידת אדמה מחושבת בשיטה אחרת לגמרי, וכאן ההסבר עליה.

גרירה וחילוץ: שני מסמכים נפרדים, ושני כיסים נפרדים

בפוליסה עצמה יש סעיף שאומר שאם הרכב יצא מכלל שימוש עקב סיכון המכוסה בה, המבטח יישא גם בהוצאות סבירות לשמירתו ולהעברתו למקום הקרוב ביותר שבו ניתן לתקן את הנזק. זה הבסיס, והוא לא כולל שירות שיגיע אליכם תוך חצי שעה בשלוש בלילה.

הגרירה המהירה יושבת בכתב שירות נפרד, שנקנה בנוסף. בנוסח של ליברה הגרירה ניתנת כשהרכב בלתי ניתן להפעלה עקב תאונת דרכים, גניבה או תקלה שמקורה ברכב, וכשהרכב נמצא על "דרך", שמוגדרת שם ככביש אספלט או שביל או מסלול שנסלל לתנועת רכב, מקום חניה מוסדר או מקום חניה פרטי. החילוץ באותו כתב שירות הוא חילוץ קל ממקומות הסמוכים לכביש, כתוצאה מתאונת דרכים, גניבה או תקלה שמקורה ברכב, ובתנאי שמשך החילוץ לא יעלה על 20 דקות ואפשר לבצע אותו בגורר תקני אחד בלי כלי עזר. ואז מופיעה השורה ששווה לזכור: חילוץ הנובע מכל סיבה אחרת, לרבות שקיעת הרכב, יינתן תמורת תשלום מוזל לפי תעריף נותן השירות.

כלומר רכב ששקע בבוץ בשולי הכביש, או שצריך להוציא אותו ממים עומדים, הוא בדרך כלל חילוץ בתשלום, גם אם קניתם כתב שירות. הנזק עצמו לרכב יכול בהחלט להיות מכוסה בפרק א', וזה שני דברים שונים.

אם הנזק גדול: 60 אחוז, שרידים, ופוליסה שפוקעת

רכב נחשב באובדן גמור כששמאי רכב מוסמך קבע שהוא יצא מכלל שימוש והנזק הישיר שנגרם לו, למעט נזק ישיר שנגרם מירידת ערך, הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב ביום קרות מקרה הביטוח כולל מסים, או שהרכב אינו ניתן עוד לשיקום ונועד לפירוק בלבד. ברכב שספג מים זה מצב ריאלי, כי המנוע והחשמל הם רכיבים יקרים.

במקרה כזה המבטח משלם את מלוא ערך הרכב ביום המקרה או מחליף ברכב מסוג ואיכות דומים, הבעלות בשרידים עוברת אליו, ותוקף הפוליסה פוקע עם השיפוי, בלי זכות להחזר דמי ביטוח. זה בדיוק ההיגיון שחל גם על רכב שנגנב ולא נמצא.

בנזק חלקי יש שתי מדרגות גיל. אם המבטח בוחר לשלם את ערך הנזק במזומן, ברכב שגילו עד תשע שנים משלמים לפי ערכו של חלק דומה לזה שניזוק בלי ניכוי בלאי, וברכב שגילו מעל תשע שנים לפי ערכו הממשי, כלומר בניכוי בלאי, ובשני המקרים בתוספת הוצאות התקנה. ברכב שגילו עד שנתיים ביום המקרה, חלק שמוחלף יוחלף בחלק מקורי או חדש. יש גם כלל הקטנת נזק, שמאפשר ניכוי מהתגמולים בגובה ההפרש בין מחירון יבואן החלפים שהשמאי מצטט בשומה לבין מה שהחברה הייתה משלמת לספקי החלפים שלה.

על ירידת הערך עצמה: התגמולים מחושבים לפי האובדן או הנזק לרכב ביום המקרה, לרבות בשל ירידת ערך. ההשתתפות העצמית לנזק של ירידת ערך בפוליסה תקנית לא תעלה על 1.5% מסכום הביטוח, אלא אם המבוטח בחר בהשתתפות עצמית אחרת בחתימה על נספח ירידת ערך נפרד, והדבר צוין גם בדף פרטי הביטוח. מי שלא חתם על הנספח, חלה עליו ההשתתפות הבסיסית, והוא רשאי לשנות את שיעורה למפרע מתחילת תקופת הביטוח אם יודיע תוך 30 ימים מקבלת דף פרטי הביטוח.

שתי שורות קטנות שמפתיעות בסוף התהליך: כשאותו מקרה מכוסה גם בפרק א' וגם בפרק ב', המבוטח מחויב בסכום אחד של השתתפות עצמית, הגבוה מבין הסכומים שבדף פרטי הביטוח. ואחרי שמשולמים תגמולים, המבטח משיב את היקף חבותו לקדמותו ורשאי לגבות על זה דמי ביטוח נוספים לתקופה שנותרה.

כשהרכב שלכם פגע ברכוש של מישהו אחר

אם הזרם הזיז את הרכב והוא נגע ברכב חונה או בשער של שכן, מדובר בפרק ב', שמכסה את חבות המבוטח בשל נזק לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב. שני דברים כדאי לדעת עליו. הראשון: המבטח אינו אחראי לנזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש שנמצא בפיקוחם או בשמירתם שלהם או של אחד מבני ביתם, ולכן רכב שני של אותה משפחה הוא לא צד שלישי. השני: אם הסכום שהמבוטח חייב לצד השלישי שווה להשתתפות העצמית או קטן ממנה, המבוטח נושא בתשלום בעצמו והמבטח לא משלם כלום. במצבים האלה שווה לעבור על ההבדל בין להפעיל את המקיף לבין לתבוע את הביטוח של הפוגע לפני שמדווחים.

למי זה נראה אחרת

• למי שקנה חובה וצד שלישי בלבד: אין פרק א', ולכן נזק מהמים לרכב שלו אינו מכוסה, גם אם מדובר בשיטפון מוצהר. פרק ב' מכסה רק את מה שהרכב שלו עשה לרכוש של אחרים.
• למי שוויתר על כיסוי התאונות: הכיסוי לשיטפון, סערה, שלג וברד נשאר בתוקף, כי הוויתור בפוליסה מוגבל לאחד מתוך שלושה פריטים והוא לא חל על נזקי טבע.
• למי שהרכב שלו בן עשר שנים ומעלה: רף 60 האחוזים נחצה מהר, התשלום על חלקים הוא בניכוי בלאי, וסביר יותר שהתוצאה תהיה אובדן גמור ולא תיקון.
• למי שהרכב הוא כלי עבודה: נזק תוצאתי מוחרג, ולכן שבועיים בלי רכב הם הפסד שלא מכוסה בפוליסה. כתב שירות לרכב חלופי הוא מה שסוגר את זה, והוא נקנה מראש ולא אחרי.
• למי שחונה בחניון תת קרקעי או ברחוב שנוטה להיסתם: הנזק מכוסה, אבל החילוץ מהמים עלול להיות בתשלום, ושווה לברר מה בדיוק כתוב בכתב השירות שיש לכם.

מה לעשות בשעות הראשונות

אל תנסו להתניע שוב ושוב רכב שעמד במים. פתחו את האפליקציה או את הטלפון ודווחו לחברת הביטוח על המקרה, גם אם עוד לא ברור מה היקף הנזק. צלמו את המקום, את גובה המים ואת הרכב מכמה זוויות לפני שהוא זז. שמרו את האישור על הגרירה ואת שם נותן השירות. וכשמגיע שלב השמאי, ודאו שהשומה מתייחסת במפורש למים, כי זה מה שמחבר בין הקלקול המכני לבין מקרה ביטוח מכוסה.

ובזמן רגוע יותר, שווה להוציא את דף פרטי הביטוח של הרכב ולבדוק שלושה שדות: אם פרק א' קיים, מה גובה ההשתתפות העצמית לנזק ולירידת ערך, ואילו כתבי שירות נקנו בפועל. מי שמסתכל על הדף הזה ולא מצליח להבין מה רשום בו, יכול לקבל עזרה לעבור עליו יחד ולראות מה חסר, לפני החורף ולא באמצעו. מי שרק מתחיל לבדוק את ביטוח הרכב שלו יכול להתחיל מהדף הכללי.