פגעו ברכב שלכם ואין ויכוח מי אשם: להפעיל את המקיף או לתבוע את הביטוח של הפוגע

הרכב חונה, מישהו נכנס בו, נעצר והשאיר פרטים. הוא לא מתכחש לכלום ואפילו אמר שזו אשמתו. עכשיו יש שתי אפשרויות על השולחן: להתקשר לחברת הביטוח שלכם ולהפעיל את המקיף, או לפנות לחברת הביטוח שלו ולהגיש תביעת צד שלישי.

זו לא אותה תביעה בשם אחר. כל הפוליסות לביטוח רכב בישראל בנויות על אותו נוסח תקני, והנוסח הזה מפריד בין שני המסלולים בכל מה שתרגישו בכיס: מי בולע את ההשתתפות העצמית, מי בוחר את השמאי שיקבע כמה הרכב שווה פחות עכשיו, ומה בדיוק ייכתב על התאונה בדוח העבר הביטוחי שלכם בשנה הבאה. כאן מה כתוב בסעיפים עצמם.

מה הביטוח של הפוגע מחויב לשלם לכם

הכיסוי שאתם פונים אליו הוא פרק ב' בפוליסה שלו, "ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש". מקרה הביטוח שם מוגדר כחבות המבוטח בשל נזק שייגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב, והמבטח משלם בשמו את כל הסכומים שהוא חייב לשלם, עד סכום הביטוח הרשום בדף פרטי הביטוח שלו לנזקי רכוש של צד שלישי.

לסעיף הזה יש תת-סעיף שרוב האנשים לא מכירים, והוא מונה שלוש הוצאות של צד שלישי שרכבו ניזוק, שנכנסות לתשלום:

• אם הרכב יצא מכלל שימוש: הוצאות סבירות לשמירתו ולהעברתו למקום הקרוב ביותר שבו ניתן לתקן את הנזק, וגם הוצאות ההגעה שלכם למחוז חפצכם אחרי התאונה.
• שיפוי בשל הפסדים מוכחים שלכם, בשל תשלום השתתפות עצמית ואובדן הנחת העדר תביעות.
• פיצוי בשל אובדן רווחים בזמן שהרכב מושבת לצורך תיקון, אבל רק אם הרכב המושבת הוא רכב מסחרי בבעלותכם שמשמש לעסק שלכם.

שימו לב למה שהתת-סעיף השני עושה. גם אם כבר הפעלתם את המקיף שלכם, שילמתם השתתפות עצמית ואיבדתם הנחה, הפוליסה של הפוגע אמורה לשפות אתכם על ההפסדים האלה, בתנאי שאתם יכולים להוכיח אותם. ושימו לב גם למה שהתת-סעיף השלישי לא נותן: לרכב פרטי אין בסעיף הזה פיצוי על ימי השבתה.

ההשתתפות העצמית: ההבדל שמרגישים ראשון

במקיף, ההשתתפות העצמית הרשומה בדף פרטי הביטוח מנוכה מהתשלום בכל תביעה, חוץ ממקרה שבו הרכב הוכרז אובדן גמור. בתביעת צד שלישי הפוליסה אומרת בדיוק את ההפוך: המבטח ישלם לצד השלישי את כל הסכומים שהמבוטח חייב, יגבה את ההשתתפות העצמית מהמבוטח שלו, ולא ינכה אותה מהסכומים שמשולמים לצד השלישי.

יש לזה חריג אחד שכדאי להכיר לפני שמתרגשים. אם הסכום שהמבוטח חייב לשלם לכם שווה להשתתפות העצמית שלו או קטן ממנה, הוא נושא בתשלום בעצמו והמבטח לא חייב לשלם לכם כלום. בשריטה בפגוש, לכן, אתם עשויים למצוא את עצמכם מול הכיס של הנהג ולא מול חברת ביטוח.

ירידת ערך: מגיעה בשני המסלולים, לא באותו סכום

ירידת ערך זה לא משהו שצריך לבקש כטובה. ההוראות המקצועיות לשומת רכב של משרד התחבורה קובעות שכל שומה חייבת לכלול את השווי הכספי של הנזק שנגרם לרכב, ואת השינוי בערך הרכב עקב הנזק, אם נגרם. כלומר השמאי אמור לכתוב את השורה הזאת בין אם תבעתם את המקיף ובין אם פניתם לפוגע. על מה בדיוק צריך להופיע בשומה כתבנו בהרחבה במדריך על שומת שמאי רכב.

ההבדל הוא בניכוי. במקיף מנוכה השתתפות עצמית נפרדת על נזק של ירידת ערך. בפוליסה התקנית היא לא תעלה על 1.5% מסכום הביטוח, אלא אם המבוטח חתם על נספח ירידת ערך נפרד ובחר באמצעותו השתתפות עצמית אחרת שהציעה לו החברה. ומי שלא חתם על נספח כזה רשאי לשנות את שיעור ההשתתפות העצמית הבסיסית למפרע מתחילת תקופת הביטוח, אם הודיע על כך תוך 30 ימים מקבלת דף פרטי הביטוח. בתביעת צד שלישי, כאמור, ההשתתפות העצמית לא יורדת מהסכום שמשולם לכם.

השמאי: בתביעת צד ג' יש לכם זכות שלמבוטח אין

חוזר רשות שוק ההון בעניין שמאות רכב רכוש מדבר על שני סוגי אנשים: "מבוטח" ו"ניזוק בתביעת צד ג'". לשניהם יש זכות לבחור שמאי שנשלף באקראי ממאגר השמאים של חברת הביטוח. לבקשתכם החברה שולפת שמאי זמין שמתאים לסוג הרכב שניזוק, ומעבירה לכם את פרטי ההתקשרות איתו.

"שמאי זמין" מוגדר שם כמי שדיווח למאגר שהוא יכול להגיע לרכב הניזוק לכל המאוחר ביום העבודה שאחרי הפנייה שלכם, או במועד אחר שאתם ציינתם. אם השמאי שנשלף לא לוקח על עצמו את השומה בתוך שעה מהפנייה, נשלף שמאי אחר באותו מחוז. את שכר הטרחה של השמאי האקראי נושאת חברת הביטוח במלואו.

השומה של השמאי האקראי היא השומה הקובעת, אלא אם חברת הביטוח הציגה בכתב הצעת תיקון או שומה נגדית והודיעה שהיא מערערת לשמאי מכריע, בתוך שלושה ימי עבודה מהצעת התיקון או שבעה ימי עבודה מהשומה. גם לכם יש זכות ערעור: להצגת שומה נגדית יש חלון של 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסרה לכם השומה.

וכאן ההבדל שמעט אנשים יודעים עליו. אצל מבוטח, שומה של שמאי פרטי אינה השומה הקובעת. אצל ניזוק בתביעת צד ג' היא כן יכולה להיות, אם ארבעה דברים התקיימו: השמאי שלח את הצעת התיקון לחברת הביטוח באחת משתי תוכנות השמאות המקובלות בענף לפני שהתיקון התחיל; נתתם לשמאי מטעם החברה לבדוק את הרכב בתוך 7 ימי עבודה משליחת ההצעה וטרם התיקון; אם החברה שלחה הצעת תיקון נגדית באותם 7 ימים, אפשרתם לשמאי מכריע לתת חוות דעת בתוך שלושה ימי עבודה לפני התיקון; והחברה לא הודיעה שהיא מתנגדת לשומה בתוך שבעה ימי עבודה מקבלתה.

על עלות השמאי המכריע החוזר אומר דבר פשוט: כל עוד הוא לא קבע שיש לדחות את השומה הנגדית שלכם, חברת הביטוח נושאת בשכרו. והחוזר גם אוסר על חברת ביטוח להגביל ניזוק צד ג' מלפנות ישירות לשמאי.

מה ייכתב בדוח העבר הביטוחי שלכם

בתום 11 חודשים מתחילת תקופת הביטוח חברת הביטוח שולחת לכם דוח עבר ביטוחי. בדוח מופיע כל מקרה ביטוח שבגינו הוגשה תביעה בשלוש השנים שקדמו לו, ולגבי כל אחד: מספר הרכב, מועד המקרה, הסכום ששולם, סוג הכיסוי, סוג התביעה (נזק עצמי או צד שלישי), אם החברה קיבלה פיצוי או שיפוי מצד שלישי בשל התביעה ובאיזה שיעור, ושיעור או סכום ירידת הערך שנקבע.

שתי שורות בסעיף הזה שוות הרבה כסף בחידוש הביטוח. בנוסח המעודכן של הפוליסה התקנית, "תביעה" לצורך הדוח היא תביעה ששולמו בגינה תגמולים, בניכוי השתתפות עצמית, בסכום העולה על 5,000 שקל. ותביעה שבגינה שיעור השיבוב הוא 75% ומעלה לא תיכלל בדוח כלל. קיבלה החברה שיבוב כזה עד שנה אחרי ששלחה את הדוח, עליה לשלוח דוח מתקן מיד.

כדאי לפתוח את הפוליסה שלכם ולראות איך הסעיף נוסח בה, כי במהדורות מוקדמות יותר הרף הוגדר אחרת לגמרי, כשיעור מתוך דמי הביטוח לכל התקופה ולא כסכום בשקלים. איך הדוח נראה ואיזה שנים נכנסות אליו הסברנו בעמוד על העדר תביעות ל-3 שנים.

כשהפוגע או הביטוח שלו לא משתפים פעולה

הפוליסה קובעת שהמבטח רשאי, ולפי דרישת צד שלישי חייב, לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהוא חייב למבוטח. בפועל זה עובד כך: דרשתם, והחברה מודיעה למבוטח שלה בכתב בתוך 7 ימי עסקים מיום הדרישה, ומוסיפה שאם הוא לא יודיע על התנגדותו בתוך 30 ימים היא תשלם לכם.

באותו סעיף יש גם משפט שעובד לרעתכם: טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח שלו עומדת לו גם כלפיכם. אם הפוליסה בוטלה בשל פיגור בתשלום, או שהנהג הפר תנאי בפוליסה, הבעיה הזאת הופכת גם לבעיה שלכם. מה שחברת ביטוח מחויבת לו בלוחות הזמנים של טיפול בתביעה פירטנו בכתבה על המועדים שחברת הביטוח מחויבת להם.

כשהאשמה בוויכוח, המקיף הוא הדרך לתקן עכשיו ולהתווכח אחר כך. אתם משלמים השתתפות עצמית, החברה משלמת, וזכות התביעה שלכם נגד הנהג האחר עוברת אליה בשיעור התגמולים ששילמה. קיבלה החברה מהצד השלישי פיצוי או שיפוי, עליה לעדכן אתכם על כך תוך 15 ימים. את ההשתתפות העצמית ואת ההנחה שאיבדתם תוכלו לדרוש מהפוליסה של הפוגע, בתור אותם הפסדים מוכחים.

יש גם מצב שבו החברה שלכם לא תפעיל את זכות השיבוב: כשמקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו, מחמת קרבת משפחה או יחסי עובד ומעביד ביניהם.

מה הפוליסה של הפוגע לא תשלם

לפרק צד שלישי יש חריג אחד קצר וחד: המבטח לא אחראי לנזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש שנמצא בפיקוחם או בשמירתם, או של אחד מבני ביתם. שתי מכוניות של אותו בית, או רכב שהשארתם אצל מישהו, יוצאים מהכיסוי הזה.

מעבר לזה, התקרה היא סכום הביטוח לנזקי רכוש של צד שלישי הרשום בדף פרטי הביטוח שלו. אם הנזק לרכב שלכם גדול מהתקרה, היתרה היא סיפור בינכם לבין הנהג. ואם מקרה הביטוח נגרם בזדון, המבטח פטור מחבותו.

שני שעונים, לא אחד

הפוליסה קובעת שתקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח לפיה היא שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח, אלא אם נקבעה תקופה אחרת בחוק. לגבי פרק צד שלישי היא מוסיפה כלל נפרד: התביעה לתגמולים לפי הפרק הזה אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח. שני השעונים האלה לא רצים יחד, ולכן אם התיקון נדחה או שהוויכוח על האשמה נמשך חודשים, שווה לדעת לפי איזה מהם אתם מתנהלים.

למי מתאים כל מסלול

אין כאן בחירה אחת שנכונה לכולם, ומי שאומר לכם אחרת לא קרא את דף פרטי הביטוח שלכם.

• למי שהאשמה ברורה, הנזק משמעותי והרכב צעיר: תביעת צד שלישי שומרת לכם את ההשתתפות העצמית בכיס, לא מכניסה נזק עצמי לדוח העבר הביטוחי, ומשלמת גם את הגרירה והאחסון.
• למי שהרכב לא נוסע וצריך לתקן מהר, או שהאשמה בוויכוח: המקיף מקצר את הדרך. ההשתתפות העצמית וההנחה שאיבדתם הן הפסדים שאפשר לדרוש אחר כך מהפוגע, ושיבוב מוצלח בשיעור גבוה עשוי להוציא את התביעה מהדוח.
• למי שהנזק קטן ממש: שווה לבדוק את ההשתתפות העצמית בפוליסה של הפוגע לפני הכול, כי מתחת לסכום הזה הוא משלם מכיסו והחברה לא נכנסת לתמונה.
• למי שיש רק ביטוח חובה, בלי מקיף: פרק צד שלישי של הפוגע הוא הכיסוי היחיד לרכוש שלכם, ולכן שווה למצות אותו עד הסוף, כולל ירידת הערך והגרירה.
• למי שהתאונה בתוך המשפחה: בדקו קודם את חריג בני הבית, לפני שמתכננים תביעה שלא תיכנס לכיסוי בכלל.

מה שווה לעשות בשעות הראשונות

לפני שמחליטים משהו, יש כמה דברים שאוספים בשטח ואי אפשר להשיג אחר כך: מספר הרכב של הפוגע, שם חברת הביטוח שלו ומספר הפוליסה או מספר תעודת החובה, צילומים של שני הרכבים במקום ושל זירת התאונה, ותיאור קצר בכתב של מה שקרה, חתום על ידו אם הוא מוכן. אחרי זה, הפנייה בכתב לחברה שלו והבקשה לשלוף שמאי אקראי ממאגר השמאים הן שתי הפעולות שמזיזות את התיק.

אם אתם לא בטוחים איזה מסלול עדיף במקרה שלכם, או שהביטוח של הפוגע כבר מגלגל אתכם בין נציגים, אנחנו יכולים לעזור לעבור על דף פרטי הביטוח ועל השומה ולהבין מה מגיע לכם. אפשר להשאיר פרטים בטופס ולחזור לדברים מול מישהו שכבר ראה את הסעיפים האלה מקרוב. ואם אתם בשלב של חידוש ביטוח ממילא, אפשר להתחיל מעמוד ביטוח הרכב.