הדירה תעמוד ריקה חודשיים? ביטוח הדירה מפסיק לכסות פריצה ונזקי מים

נוסעים לחצי שנה בחו"ל. או שהדירה להשכרה מתפנה ועוד לא נמצא שוכר. או שאמא עברה לגור אצל הילדים אחרי אשפוז, והדירה שלה נעולה עם כל הרהיטים בפנים. הדירה סגורה, הביטוח משולם בהוראת קבע, וההנחה הטבעית היא שהכול ממשיך כרגיל.

בפוליסת ביטוח הדירה יש שעון שמתחיל לרוץ בדיוק ברגע כזה, והוא מגיע ל-60 יום. אחרי שהוא מגיע לשם, שלושה כיסויים מרכזיים בפוליסה מפסיקים לחול, וביניהם שני אלה שבגללם אנשים קונים ביטוח דירה מלכתחילה: פריצה ונזקי מים.

ביטוח דירה בישראל נמכר על בסיס פוליסה תקנית. הנוסח שלה קבוע בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986, ולכן אותה הגדרה, באותן מילים, מופיעה בפוליסות שחברות שונות מפרסמות באתרים שלהן. ההגדרה נקראת "דירה שאינה תפוסה", והיא נמצאת בעמוד ההגדרות, שם שאף אחד לא קורא.

מה נחשב "דירה שאינה תפוסה"

בפוליסות של הראל, AIG וליברה מופיע אותו נוסח בדיוק: "דירה הפנויה למעלה מ-60 ימים רצופים או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר למעלה מ-60 ימים רצופים". יש כאן שתי אפשרויות, לא אחת, וזה כל העניין.

• הדירה פנויה. אין בה אף אחד, היא נעולה, והמצב הזה נמשך יותר מ-60 ימים רצופים. זה המצב שאנשים מדמיינים כשהם שומעים "דירה ריקה".
• בפועל לא התגוררו בה באופן סדיר. כאן הדירה יכולה להיות מלאה ברהיטים, בבגדים ובכלים, ומישהו יכול להיכנס אליה פעם בשבוע להוציא דואר ולהשקות עציץ. אם אף אחד לא גר בה באופן סדיר יותר מ-60 ימים רצופים, היא נכנסת להגדרה.

הרגל השנייה היא זו שתופסת אנשים. ביקור שבועי הוא לא מגורים, ולא משנה שהדירה נראית תפוסה לגמרי מבחוץ. מצד שני, ההגדרה מדברת על 60 ימים רצופים, ולכן נסיעה של שלושה שבועות, חזרה הביתה לשבועיים ונסיעה נוספת היא לא אותו דבר כמו חמישה חודשים ברצף.

מה מפסיק להיות מכוסה

ברגע שהדירה נחשבת לא תפוסה, זה לא שהפוליסה מתבטלת. היא ממשיכה לחול, פחות כמה סיכונים ספציפיים שנמחקים מהרשימה:

• גניבה, שוד, פריצה או ניסיון לבצעם. גם בפרק המבנה וגם בפרק התכולה. בפוליסת אדירה כסף של הראל זה סעיף 1.7 בפרק הדירה וסעיף 15.7.1 בפרק התכולה; בליברה סעיפים 1.7 ו-3.7.1; וב-AIG אותו נוסח מופיע בשני הפרקים. הניסוח זהה: מכוסה, "למעט כאשר הדירה אינה תפוסה".
• פעולות זדון. השחתה, ריסוס, שבירה לשם שבירה. הסעיף מחריג במפורש "פעולות זדון שנעשו בדירה שאינה תפוסה".
• ההרחבה לסיכוני מים ונוזלים אחרים. בהראל זה כתוב בשורה נפרדת וחד-משמעית: "ביטוח סיכון מים ונוזלים אחרים, לרבות נזקי איטום, לא יכוסה על ידי הפוליסה כאשר הדירה אינה תפוסה" (סעיף 5.4 לפרק הדירה, וסעיף 20.2 לפרק התכולה). בליברה אותו דבר בקצרה: "הרחבה זו לא תחול כאשר הדירה אינה תפוסה". ב-AIG זה חריג מפורש להרחבת סיכוני המים.

ההגדרה הזאת מופיעה גם בפינות פחות מוכרות של הפוליסה, וכדאי לבדוק אותה במיוחד אם שילמתם על הרחבה. שוכר שביטח את הדירה שהוא גר בה מכוסה בהראל "למעט בזמן שהדירה אינה תפוסה" (סעיף 21.4). בליברה, ההרחבה שמשלמת על דוד שהתקלקל לא חלה על נזק שאירע בדירה שאינה תפוסה (סעיף 5.3.11), ואותו חריג חוזר בכיסוי לחפצי ערך שיוצאים מהדירה (סעיף 8.3.9) ובכיסוי לדייר בשכירות בלתי מוגנת (סעיף 5.2.2).

מה כן נשאר על הרגליים: אש, ברק, התפוצצות או התלקחות, רוח שמהירותה מעל 30 קשר, שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני, נפילת כלי טיס, פגיעת רכב בדירה, התקהלות אסורה והתפרעות, ורעידת אדמה למי שלא ויתר על הכיסוי. ההגדרה של דירה שאינה תפוסה לא נוגעת באף אחד מהם.

נזקי המים הם החלק שאף אחד לא חושב עליו

על פריצה לדירה ריקה אנשים כן חושבים, ולכן מי שנוסע לתקופה ארוכה נוטה לפנות תכשיטים ומזומן. על הצנרת חושבים פחות, ושם הזמן עובד נגדכם: דוד שמתבקע בדירה שגרים בה מתגלה אחרי כמה דקות, ובדירה ריקה הוא יכול לזרום שבועות עד שמישהו פותח את הדלת.

הנזק הזה לא נעצר בדירה שלכם. מים מקומה שלישית מגיעים לשנייה ולראשונה, ואז יש לכם גם נזק משלכם וגם שכנים. ההרחבה שמכסה בדיוק את זה היא ההרחבה שנופלת ראשונה כשהדירה לא תפוסה. איך נראה מצב רגיל, כשהכיסוי כן חל ומי שבהסדר אמור להגיע, כתבנו בנפרד בהשרברב של חברת הביטוח לא מגיע.

ההרחבה שאפשר לבקש, והתנאים שבאים איתה

חברות מוכרות הרחבה שמחזירה את הכיסוי לתקופה שבה הדירה לא תפוסה. בהראל זה סעיף 7.1 בפרק הדירה וסעיף 22.1 בפרק התכולה, והנוסח הוא "אם נרשם במפורש במפרט, הכיסוי מורחב לכלול את הדירה בגין תקופת הזמן בה הדירה אינה תפוסה". שתי המילים שקובעות הן "במפרט": שיחה טלפונית שבה אמרו לכם שזה בסדר אינה ההרחבה, וצריך לראות את זה כתוב בדף פרטי הביטוח.

ההרחבה באה עם שלושה תנאים, שהפוליסה קוראת להם אמצעים להקלת סיכון המבטח:

• אדם מהימן יבקר בדירה לפחות אחת לשבוע.
• זרם המים והחשמל בדירה מנותקים. ואם הפעלת אמצעי המיגון מחייבת חשמל בדירה, התנאי מצטמצם לזרם המים בלבד.
• האמצעים להקלת הסיכון שמצוינים במפרט תקינים ומופעלים.

הביקור השבועי הוא לא שורה שממלאים בטופס. צריך מישהו שבאמת יגיע, שיש לו מפתח, ושתוכלו להגיד עליו את זה גם אחרי שקרה נזק. וניתוק המים הוא הסיבה שהחברה מוכנה למכור את ההרחבה מלכתחילה, כי דירה שהמים בה סגורים לא מציפה את עצמה.

ושורה אחת בהראל ששווה לקרוא פעמיים: "הכיסוי על-פי סעיף זה לא יחול על תכשיטים, שעוני יד, פרוות ומצלמות". כלומר גם מי שקנה את ההרחבה והגיע לכל התנאים לא מכוסה על הקטגוריה הזאת בדיוק בתקופה הרגישה. במקביל, גם בלי שום קשר לדירה ריקה, אותה פוליסה מגבילה תכשיטים וכלי זהב ל-10% מסכום ביטוח התכולה (סעיף 14.8), אלא אם נרכשה הרחבה נפרדת שמבוססת על הערכת מעריך מוסמך שהומצאה לחברה לפני מקרה הביטוח. למי שנוסע לתקופה ארוכה, זה אומר שהתכשיטים צריכים לצאת מהדירה לכספת, ולא להישאר ולהסתמך על הפוליסה.

למה חייבים להודיע, גם מי שלא קונה הרחבה

יש כאן עוד שכבה, והיא לא קשורה לרשימת הסיכונים. בפרק התנאים הכלליים הפוליסה מונה את העניינים ה"מהותיים" שהביטוח נשען עליהם, ובאופן מפורש מופיע שם לגבי הדירה גם "מספר האנשים המתגוררים בה דרך קבע" (הראל סעיף 47.2.1, ליברה סעיף 12.2.1). דירה שהיו בה ארבעה אנשים ועכשיו אין בה אף אחד היא בדיוק שינוי בעניין הזה.

ואז מגיע הסעיף הבא: "המבוטח יודיע למבטח במשך תקופת הביטוח על כל שינוי שחל בעניין מהותי, מיד עם היוודע לו על כך. לא גילה המבוטח למבטח על שינוי כזה, יהיה המבטח רשאי לבטל את הפוליסה או להקטין את היקף חבותו על פי הוראות חוק חוזה הביטוח". ההודעה הזאת לא עולה כלום, ואם היא נשלחת בכתב ונשמרת, היא מוציאה מהשולחן טענה שלמה. מה בדיוק מותר ומה אסור לחברה לעשות בטענות מהסוג הזה פירטנו בדחו לכם תביעה בטענת אי גילוי.

למי זה נוגע, ומה לעשות עכשיו

• למי שנוסע לרילוקיישן, לשנת שבתון או לטיול ארוך: לספור את הימים שהדירה תהיה בלי אף אחד. אם עוברים 60 רצופים, לבקש את ההרחבה בכתב ולקבל מפרט מעודכן לפני הטיסה.
• למי שמחזיק דירה להשכרה שמתפנה: חודש בין שוכרים הוא בסדר. שלושה חודשים של חיפוש, או דירה שמוחזקת ריקה לקראת מכירה, הם כבר ההגדרה הזאת.
• למי שירש דירה או שההורים עברו לבית אבות או לדירת הילדים: זה המצב הקלאסי. הדירה מלאה בחפצים, אף אחד לא גר בה, והפוליסה ממשיכה להיגבות כאילו כלום. כאן גם כדאי לוודא שעוד יש פוליסה בכלל, ואיך בודקים את זה כתבנו באיתור ביטוח דירה.
• למי שהדירה בשיפוץ ועבר לגור בינתיים במקום אחר: שיפוץ של חצי שנה בלי מגורים הוא דירה שאינה תפוסה לכל דבר, ולזה מצטרפים סיכונים נוספים שקשורים לעבודות עצמן.
• למי שמחזיק דירת נופש או דירה שנייה: שימוש של כמה סופי שבוע בשנה הוא לא מגורים באופן סדיר, ובמקרה הזה ההרחבה היא לא תוספת אלא הבסיס.

ויש גם את הכיוון ההפוך, למי שבכלל לא מתכוון לגור בדירה. בפוליסה של ליברה, סעיף 1.7 מאפשר למבוטח, בשלב הצעת הביטוח ובהודעה מפורשת שתתועד אצל המבטח ותיכתב בדף פרטי הביטוח, לוותר על הכיסוי לגניבה, שוד ופריצה בפרק המבנה. זה מתאים רק למי שמבין בדיוק על מה הוא מוותר ולמה, ולא למי שרק רוצה לשלם פחות.

ואם זה כבר קרה

מי שחוזר לדירה ומגלה פריצה או הצפה, לפני כל ויכוח על ההגדרה: הפוליסה מחייבת להודיע למשטרה בכל מקרה של אבדן או נזק שנובע לדעת המבוטח מפעולת זדון, פריצה, שוד או גניבה, ולהודיע לחברה מיד לאחר שנודע על מקרה הביטוח.

לשעונים שרצים משם יש מספרים מדויקים. תגמולי הביטוח משולמים תוך 30 ימים מהיום שבו היו בידי החברה המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותה, ותגמולים שאינם שנויים במחלוקת משולמים תוך 30 ימים מהיום שהוגשה התביעה, והם ניתנים לתביעה בנפרד מהיתר. גם עניין החזרת רכוש שנמצא כתוב בפוליסה: רכוש שנגנב ונמצא אחרי ששולמו עליו תגמולים עובר לבעלות החברה, אלא אם המבוטח הודיע תוך 30 ימים שהוא רוצה אותו בחזרה ומחזיר את התגמולים. לוחות הזמנים שחברת ביטוח מחויבת להם, וגם לאן פונים כשהם לא נשמרים, מרוכזים בחברת הביטוח לא חוזרת אליכם בעניין התביעה.

אין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם, כי הכול תלוי בכמה ימים הדירה באמת תעמוד בלי אף אחד, מה יש בתוכה, ומה כתוב בדף פרטי הביטוח שלכם. מי שלא בטוח אם המצב שלו נכנס להגדרה, או שרוצה לראות אם יש בפוליסה שלו הרחבה כזאת ובאילו תנאים, מוזמן להשאיר פרטים ונעבור על זה יחד. אפשר גם להתחיל ממחשבון ביטוח דירה כדי להבין מה הסכומים שמדובר בהם.