עצמאי שלא הפקיד לפנסיה השנה: ההפקדה חייבת להיכנס עד 31 בדצמבר, ולא בשנה שאחרי

בנובמבר מתחילות השיחות האלה. רואה החשבון שולח מייל על סוף שנה, בתוכו יש שורה על הפקדה לקופת גמל לקצבה, ואתם מסתכלים על השורה ואומרים לעצמכם שתטפלו בזה בינואר, כשיהיה רגע. הבעיה היא שבינואר זה כבר לא עובד. ההפקדה הזאת חייבת להיכנס בתוך שנת המס שעבורה היא נעשית, ושנת המס נגמרת ב-31 בדצמבר.

וזה לא רעיון של מישהו, זה חוק. מאז ינואר 2017 פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2017 ו-2018), תשע"ז-2016 מחייב עצמאים להפקיד לקופת גמל לקצבה, בשיעורים שקבועים בחוק. משרד האוצר הוציא על זה אגרת לעצמאים, וממנה לקוחים המספרים שמופיעים כאן.

מי חייב, ומי לא

החובה חלה על מי שיש לו הכנסה כעצמאי, ויש ארבעה מצבים שבהם היא לא חלה בכלל:

• מי שטרם מלאו לו 21 שנים.
• מי שגילו מעל גיל פרישה מוקדמת כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, כלומר 60.
• מי שטרם חלפו שישה חודשים מהמועד שבו נרשם לראשונה כעוסק לפי חוק מס ערך מוסף.
• מי שמלאו לו 55 שנים לפני ה-1 בינואר 2017. זה פטור שנסגר באותו תאריך ולא נפתח שוב.

מי שלא נמצא באחד מהארבעה האלה, החובה עליו, והיא נמדדת לפי ההכנסה החייבת שלו באותה שנת מס, לפי הדוח השנתי שהוא יגיש לרשות המסים.

כמה בדיוק צריך להפקיד ב-2026

החוק בנוי משתי מדרגות, והן נספרות על ההכנסה השנתית ולא על חודש אחד:

• על חלק ההכנסה שעד מחצית השכר הממוצע במשק: 4.45%.
• על חלק ההכנסה שמעל מחצית השכר הממוצע ועד השכר הממוצע: 12.55%.
• על כל שקל מעל השכר הממוצע: אין חובה בכלל. מותר להפקיד, לא חייבים.

השכר הממוצע לעניין הזה הוא זה שמחושב לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, ומאז 1 בינואר 2026 הוא עומד על 13,769 שקל לחודש. במונחים שנתיים זה 165,228 שקל, והמחצית היא 82,614 שקל.

מכאן החשבון פשוט. על 82,614 השקלים הראשונים ההפקדה היא 3,676 שקל. על 82,614 השקלים הבאים היא 10,368 שקל. מי שהרוויח השנה את השכר הממוצע או יותר הגיע לתקרת החובה, והיא בסביבות 14,044 שקל לשנה. מעל זה החוק לא דורש כלום.

שתי דוגמאות מהאמצע. מי שההכנסה החייבת שלו 6,000 שקל בחודש, 72,000 בשנה, נמצא כולו במדרגה הראשונה, ולכן החובה שלו 3,204 שקל לשנה, בסביבות 267 שקל לחודש. מי שההכנסה שלו 10,000 שקל בחודש, 120,000 בשנה, חייב 3,676 שקל על המדרגה הראשונה ועוד 4,692 שקל על ההפרש, יחד 8,368 שקל לשנה, בסביבות 697 שקל לחודש.

עצמאי שהוא גם שכיר: לפעמים לא צריך להפקיד שקל

זה החלק שהכי הרבה אנשים מפספסים. אם אתם גם שכירים, הסכום שהופקד עבורכם מהמשכורת לקופת גמל לקצבה נכנס לחשבון, ורכיב הפיצויים נספר גם הוא. אם הסכום הזה גבוה מחובת ההפקדה שלכם כעצמאים, אתם לא נדרשים להפקיד שוב כעצמאים. אם הוא נמוך ממנה, צריך להשלים את ההפרש עד התקרה שהחוק דורש.

לכן לפני שמעבירים כסף שווה להוציא תלוש או שניים, או דוח מסלקה פנסיונית, ולראות שחור על לבן מה כבר נכנס השנה ולאיזו קופה. אם אתם לא בטוחים אילו קופות קיימות על שמכם מהעבר, הר הכסף מראה את כולן.

למה דווקא 31 בדצמבר

משרד האוצר כותב את זה בפירוש: יש לבצע את ההפקדות עבור שנה מסוימת באותה שנת מס, ולא בשנה שלאחריה, למעט מקרים חריגים שנקבעו בחוק. רשות המסים אומרת את אותו דבר מהצד של המס: צריך להפקיד ולקבל אישור על ההפקדה לפני ה-31 בדצמבר של אותה שנת מס, והפקדה רטרואקטיבית עבור השנה שעברה לא מזכה בהטבות מס לאותה שנה.

בפועל זה אומר שהחלטה בדצמבר לא מספיקה. צריך שהכסף יהיה בקופה ושיהיה בידיכם אישור הפקדה. מי שאין לו קופת גמל לקצבה פתוחה צריך קודם לפתוח אחת, וזה תהליך של טפסים, אימות זהות והעברה בפועל. השבועות שלפני אמצע דצמבר הם הזמן לזה, לא השבוע האחרון של השנה.

הקנס, והמכתב שבא לפניו

אי הפקדה של מלוא הסכום בשנת מס, החל משנת המס 2018, מוגדרת בחוק כעבירה שעלולה להביא לקנס של 500 שקל על כל שנת מס. לפני שהקנס מוטל נשלחת התראה מטעם המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות שברשות האכיפה והגבייה, ובהתראה מצוין איך להגיש אישור הפקדה שמאפשר להימנע מהתשלום. מי שקיבל התראה כזאת ויש לו אישור הפקדה, זה בדיוק המסמך שצריך לשלוח בחזרה.

אבל הקנס הוא לא הנזק העיקרי. 500 שקל הם סכום קטן לעומת מה שלא נכנס לחיסכון באותה שנה, ולעומת הטבת המס שפשוט לא נוצלה.

השליש שאפשר למשוך אם העסק נסגר

את החלק הזה פחות מכירים, והוא אחד הדברים הטובים בחוק. כשאתם מפקידים, שני שלישים מההפקדה השנתית מיוחסים לחיסכון הפנסיוני עצמו, והשליש הנותר מיוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה. התקרה של אותו שליש מוצמדת לתקרת הפטור למענק הון עקב פרישה שבפקודת מס הכנסה, ובלוח של רשות המסים לשנת 2026 היא 13,750 שקל לשנה.

את מרכיב האבטלה אפשר למשוך לפני גיל הפרישה, אבל רק בשלושה מצבים, ורק בתנאי שאין לכם הכנסה שחייבת בהפקדה: העצמאי חדל לעסוק במשלח ידו, העצמאי סגר את העסק, או שהעצמאי הגיע לגיל הפרישה ואין לו הכנסה אחרת שחייבת בהפקדה פנסיונית. יש גם תנאי ותק, והוא נשכח כמעט תמיד: צריך שהופקדו לפחות 24 חודשים מתוך 36 החודשים האחרונים.

ומי שלא מושך? הכסף נשאר בקופה וממשיך לשמש להגדלת הקצבה. כלומר זאת לא בחירה בין שני שימושים, אלא רשת ביטחון שאם לא נגעתם בה היא חוזרת להיות פנסיה.

הטבות המס, ולמה שווה לבדוק אם להפקיד יותר מהחובה

כאן צריך להפריד בין שתי שאלות: מה החוק דורש מכם, ועל מה מס הכנסה מחזיר לכם. ההטבה מתפרסת על יותר מהחובה. בשלב ההפקדה עצמאים זכאים להטבות מס על הפקדה של עד 16% מההכנסה, ובמקרים מסוימים 16.5%, עד תקרת הכנסה שקבועה בחוק. בלוח של רשות המסים לשנת 2026 תקרת ההכנסה לעמית עצמאי לפי סעיף 47(א) היא 9,700 שקל לחודש, כלומר 116,400 שקל לשנה.

חלק מההטבה מגיע כזיכוי. סעיף 45א לפקודת מס הכנסה נותן זיכוי של 35% מסכום ההפקדה, כך שעל כל 1,000 שקל שהפקדתם חוזרים 350 שקל אחרי שנגבה המס על ההכנסה. החלק האחר מגיע כניכוי, שמקטין את ההכנסה החייבת עצמה. שתי ההטבות יחד הן הסיבה שאצל חלק מהעצמאים ההפקדה שמשתלמת גדולה מההפקדה שהחוק דורש.

אין כאן מספר אחד שנכון לכולם. למי שההכנסה שלו גבוהה ומדרגת המס שלו גבוהה, הניכוי שווה כסף אמיתי, ולכן שווה לבדוק מיצוי מלא של התקרה. למי שההכנסה נמוכה והמס שהוא משלם ממילא אפסי, הניכוי לא מחזיר כלום והזיכוי כמעט ולא, ואז ההפקדה היא שיקול של חיסכון ולא של מס. את החשבון הזה עושים על המספרים שלכם, מול רואה החשבון או מנהל החשבונות שמכיר את ההכנסות.

בשולי זה כדאי לזכור שקרן השתלמות היא מוצר אחר לגמרי עם הטבות מס נפרדות, והיא לא נספרת בחובה הזאת. מי ששוקל סוף שנה אחד לשני הדברים ימצא את הפרטים בקרן השתלמות לעצמאי.

לאיזו קופה מפקידים

החוק דורש קופת גמל לקצבה, וזה שם כולל לשלושה מוצרים שונים זה מזה:

• קרן פנסיה. כוללת בתוכה, באופן מובנה, כיסוי למקרה נכות ולמקרה פטירה. מי שאין לו בן או בת זוג וילדים יכול לוותר על הכיסוי לשאירים.
• ביטוח מנהלים. אפשר לרכוש בתוכו כיסוי למוות ולאובדן כושר עבודה, אם זה רלוונטי לכם.
• קופת גמל לחיסכון. בדרך כלל בלי מרכיב ביטוחי, חיסכון בלבד.

הבחירה בין השלושה היא לא בחירה בשם. למי שאין שום כיסוי לאובדן כושר עבודה והוא המפרנס היחיד בבית, מוצר שמביא איתו כיסוי מובנה שווה בדיקה. למי שיש ממילא פוליסה פרטית לאובדן כושר עבודה, חלק מהכיסוי כבר קיים, וכדאי לבדוק שלא משלמים עליו פעמיים. מי שרק רוצה לסגור את החובה בלי להיכנס לבחירות גדולות יכול להסתכל על קרנות ברירת המחדל, שנבחרו במכרז של משרד האוצר ולא דורשות הצהרת בריאות.

מה לעשות בשבועות הקרובים

תתחילו מהשאלה הפשוטה: כמה אתם צפויים להרוויח השנה. גם הערכה גסה עובדת, תדייקו אותה בדצמבר. אחרי זה תבדקו מה כבר נכנס, גם מהמשכורת אם אתם גם שכירים וגם מהפקדות שעשיתם לבד, ותראו מה ההפרש עד החובה. רק כשההפרש ברור שווה לשאול אם להפקיד מעליו כדי למצות את הטבת המס, כי זאת שאלה אחרת לגמרי. מה שחייב לקרות לפני סוף דצמבר זה ההעברה עצמה, ואישור ההפקדה אצלכם ביד.

אם אתם לא בטוחים אילו קופות קיימות על שמכם, מה הופקד בהן השנה ומה חסר, אפשר לקבל עזרה בלהוציא את המסמכים ולקרוא אותם יחד, לפני שמעבירים כסף לשום מקום.