הבן קיבל רישיון ולוקח את הרכב: שורה אחת בפוליסה קובעת אם יש כיסוי

הטסט עבר, הרישיון בארנק, והשאלה הראשונה בבית היא מתי אפשר לקחת את האוטו. מה שלא קורה באותו רגע: שום דבר בפוליסת הרכב לא משתנה מעצמו. היא ממשיכה לרוץ בדיוק כפי שנקנתה, עם אותו מחיר ועם אותה שורה שקובעת מי בכלל רשאי לנהוג.

השורה הזאת יושבת בדף פרטי הביטוח, שבפוליסה קוראים לו המפרט, בדרך כלל תחת הכותרת "הרשאים לנהוג" או "הגבלת גיל". היא נראית טכנית לגמרי, והיא זו שתקבע אם תהיה תביעה או לא.

למה המפרט קובע ולא גוף הפוליסה

הפרק שעוסק בשאלה מי רשאי לנהוג כתוב כמעט באותן מילים אצל כל החברות, כי הוא נגזר מהפוליסה התקנית. בפוליסת מקס של AIG זה סעיף 17, בפוליסת UPGRADE של הראל זה סעיף 35, ושניהם פותחים באותה שיטה: הרשאים לנהוג יהיו אחד או יותר מהמנויים ברשימה, "כפי שנכתב במפרט".

הרשימה עצמה די רחבה. היא כוללת את המבוטח, אדם ששמו נקוב במפרט, אדם הנוהג לפי הוראת המבוטח או ברשותו, אדם הנמצא בשירות המבוטח, ומי שנוהג ברשות המבוטח ובליווי אחד מאלה. אבל הפוליסה לא מעניקה את כל הסעיפים האלה אוטומטית. המפרט הוא שבוחר מתוכם, והוא גם המקום שבו החברה מוסיפה את התנאי על גיל הנהג ועל ותק הנהיגה שלו.

בגלל זה שתי משפחות עם אותו שם פוליסה ואותה חברה יכולות להיות במצב שונה לחלוטין. בעמוד המוצר של UPGRADE בהראל, למשל, כתוב שהפוליסה מיועדת לנהגים מגיל 21 ומעלה עם ותק נהיגה של שנה ויותר, ושביטול ההשתתפות העצמית פתוח לנהגים מעל גיל 24 עם ותק של יותר משנתיים ובלי תביעות בשלוש השנים האחרונות. אלה מספרים שונים לגמרי, לשתי שאלות שונות, באותו מוצר.

מה קורה כשנוהג מישהו שצעיר מהמותר

השאלה הזאת הגיעה עד לדיון נוסף בבית המשפט העליון. בפוליסת מקיף של הכשרה הופיעה הגבלה בנוסח "מוצהר ומוסכם בזה כי הפוליסה אינה מכסה נזק שייגרם לרכב המבוטח או לצד ג' אם בעת קרות הנזק הרכב היה נהוג ע"י נהג שטרם מלאו לו 30 שנים". ההגבלה הופיעה בעמוד השני של הפוליסה תחת הכותרת "הגבלת גיל", ובעמוד הראשון, תחת "הרשאים לנהוג", נכתב גם "הנהג הצעיר ביותר בגיל: 30". בפועל נהג ברכב עובד בן 23, הרכב פגע ברכב שנעצר לפניו, ונגרם נזק.

בדנ"א 5325/19 ו-5326/19, בפסק דין מיום 7.7.2021, נקבע ברוב דעות שאי עמידה בהגבלת הגיל שוללת את הכיסוי הביטוחי, ולא מדובר בהחמרת סיכון שמזכה בתגמולי ביטוח מופחתים ויחסיים לפי סעיפים 17 ו-18 לחוק חוזה הביטוח. שלושה שופטים היו ברוב, שניים חלקו. השופט עמית תיאר את זה בלי הרבה עיטורים: מי שלוקח מהמדף אריזה של מאה גרם לא יכול לטעון אחר כך שמגיעים לו 130 גרם באותו מחיר.

מה זה אומר בפועל: כשיש הגבלת גיל במפרט ונהג מתחת לגיל הזה גורם לנזק, לא מדובר בהשתתפות עצמית גבוהה יותר ולא בתשלום חלקי. במקיף ובצד ג' רכוש אין כיסוי לאירוע הזה.

בביטוח חובה הכללים אחרים לגמרי

כאן אנשים מתבלבלים הכי הרבה, ובצדק: שני הפרקים יושבים באותה פוליסה ועובדים כמעט הפוך. ביטוח חובה הוא פרק נפרד, והוא לא הולך אחרי אותה שורה במפרט. הנוסח זהה אצל הראל (סעיף 7.1 בפרק החובה) ואצל AIG (סעיף 7 לפרק ה'): רק בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם רשאים לנהוג בו. הגבלה למי ששמו נקוב בתעודת הביטוח קיימת רק באופנוע וברכב שמסווג "מונית" ברישיון הרכב.

כלומר ברכב פרטי, מי שנוהג ברשות הבעלים ויש לו רישיון נהיגה בתוקף לסוג הרכב מכוסה בחובה, גם אם הוא בן 19 ושמו לא מופיע בשום מסמך. נזקי הגוף של מי שנפגע בתאונה מטופלים, והנהג הצעיר עצמו, אם נפגע, בתוך הכיסוי.

גם כשלא סיפרו לחברה על הנהג הצעיר, הפרק הזה לא קורס. אם התשובה לשאלת חיתום לא הייתה מלאה וכנה ובגללה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מכפי שהיו נקבעים, הסעד של החברה מוגבל למה שהפוליסה מכנה "פיצוי מוסכם": עד 10,000 שקל בגין נזק שאינו נזק ממון של בעל הפוליסה עצמו, ו-2,500 שקל בעד כל נפגע אחר שהחברה פיצתה, ולא יותר מ-10,000 שקל בסך הכול. הפוליסה אומרת במפורש שלחברה לא יהיה כל סעד או תרופה אחרים בכל הנוגע לחובות הגילוי, לרבות אי מתן הודעה על החמרת הסיכון. זה סעיף 9 בפרק החובה, באותו נוסח אצל שתי החברות.

הנהג שנוהג דרך קבע ואף אחד לא עדכן

יש הבדל בין בן שלוקח את הרכב פעמיים בשנה לבין בן שחזר מהצבא, גר בבית ונוסע כל בוקר. המצב השני מופיע בפוליסה בשם אחר: מחזיק דרך קבע ברכב.

ברשימת העניינים המהותיים של AIG כתוב במפורש "זהות וגיל הבעלים או המחזיקים דרך קבע ברכב ועיסוקיהם" (סעיף 20(ב)(5)). בהראל הניסוח קצר במילה אחת, "זהות הבעלים או המחזיקים דרך קבע ברכב ועיסוקיהם" (סעיף 38.2.5). בשתיהן מופיעה אחר כך אותה חובה: המבוטח יודיע לחברה על כל שינוי בעניין מהותי מיד עם היוודע לו עליו, ואם לא גילה שינוי כזה, החברה רשאית לבטל את הפוליסה או להקטין את היקף חבותה לפי חוק חוזה הביטוח.

"להקטין" זה לא סכום שהחברה בוחרת לבד. סעיף 18(ג) לחוק קובע תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצל החברה במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים. פטור מלא שמור לשני מצבים בלבד: כשלא ניתנה הודעה והדבר נעשה בכוונת מרמה, וכשמבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה כלל, גם לא בדמי ביטוח גבוהים יותר.

תקופת הליווי, והמקום שבו היא לא נוגעת לביטוח

הורים לנהג חדש שואלים הרבה מה קורה אם הצעיר נסע בתקופת הליווי בלי מלווה לידו. בפרק החובה כתוב שהחברה פטורה מחבותה אם מי שנהג לא היה מחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף בישראל לסוג הרכב, ומיד אחר כך מופיעה שורה שקל לפספס: "לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה בלא רישיון נהיגה בר תוקף" (סעיף 8.1 אצל הראל, הנוסח המקביל בסעיף 8 לפרק ה' אצל AIG).

זאת אמירה על הרישיון, ולא היתר. נסיעה בניגוד למגבלה שהחוק מטיל על נהג חדש היא עבירת תנועה עם תוצאות משל עצמה, והיא גם לא עוזרת לפרק המקיף: אם יש שם הגבלת גיל, היא ממשיכה לחול בדיוק כמו בכל נסיעה אחרת.

מה לבדוק לפני שנותנים את המפתח

• פתחו את דף פרטי הביטוח, לא את חוברת התנאים. התנאים זהים כמעט אצל כולם. מה שמשתנה ממשפחה למשפחה נמצא בדף הפרטים, תחת "הרשאים לנהוג", "הגבלת גיל" או "הנהג הצעיר ביותר".
• חפשו גם ותק ולא רק גיל. חברות מנסחות את ההגבלה בשני ממדים, ונהג בן 25 עם רישיון מלפני חצי שנה יכול ליפול בדיוק באותה שורה שנהג בן 20 נופל בה.
• הסתכלו על החובה בנפרד. תעודת החובה של רכב פרטי לרוב לא נוקבת שם של נהג, אבל זה שני כיסויים עם שני כללים, ואי אפשר ללמוד מאחד על השני.
• שינוי נעשה לפני הנסיעה. הוספת נהג או הסרת הגבלה היא פעולה מול החברה שמשנה את הפוליסה מכאן והלאה. אחרי תאונה אי אפשר לעשות אותה.

אין כאן מהלך אחד שנכון לכולם

• למי שהצעיר נוסע ברכב כמעט כל יום: הוא מחזיק דרך קבע, ולא נהג מזדמן. זה המצב שבו ההגבלה במפרט וההודעה לחברה הן אותו דבר בדיוק, וכדאי לסדר את שניהם יחד.
• למי שמדובר בכמה נסיעות בשנה: יש חברות שמציעות כיסוי זמני לנהג נוסף לתקופה קצובה. בהפניקס, למשל, מופיע כיסוי לנהג זמני שיכול לכלול גם נהגים צעירים. זה מתאים לנסיעה שיודעים עליה מראש, ולא למצב שבו הבן לוקח את הרכב מתי שבא לו.
• למי שהרכב יהיה בעיקר שלו: אם בפועל זה הרכב של הצעיר, פוליסה על שמו היא שאלה אחרת לגמרי, וגם היסטוריית התביעות מתחילה להיצבר אצלו. את ההיסטוריה הזאת בודקים בדוח העדר תביעות, ואיך מוציאים אותו הסברנו בהיעדר תביעות ברכב.
• למי שבוחר להשאיר את ההגבלה: גם זו בחירה, והיא מוזילה את הפוליסה. התנאי היחיד הוא להבין שההגבלה חלה גם על הנסיעה החד-פעמית לסופר, ושהיא לא נבדקת לפי כוונות אלא לפי מי ישב מאחורי ההגה.

מי שלא בטוח מה כתוב אצלו בדף הפרטים, או רוצה לראות מה המשמעות של הוספת נהג צעיר לפוליסה הקיימת לעומת פוליסה נפרדת, מוזמן להשאיר פרטים ונעבור על זה יחד. אפשר גם להתחיל ממחשבון ביטוח רכב או מהמדריך הכללי לביטוח רכב.