מטפל זר בבית ההורים: את הביטוח הרפואי אתם קונים, וחצי ממנו מותר לנכות מהשכר

ההורה קיבל היתר להעסקת מטפל זר, הלשכה הפרטית מצאה עובדת, ויש תאריך הגעה. בשלב הזה רוב המשפחות עסוקות בשאלה אחת: כמה זה יעלה בחודש. השכר הוא רק חלק מהתשובה.

שני תשלומים נוספים הם באחריות המעסיק, והמעסיק כאן הוא המטופל עצמו: ביטוח רפואי פרטי לעובד, ודמי ביטוח לאומי עבורו. את הראשון מותר לנכות מהשכר באופן חלקי, עד תקרה שמתעדכנת בכל ינואר. את השני אסור לנכות. ושני הדברים האלה נבדקים שוב ביום שהעובדת חולה או נפגעת, וזה בדיוק היום שבו מתגלה מה הפוליסה לא מכסה.

הביטוח הרפואי הוא חובה שלכם, לכל תקופת העבודה

עובד זר אינו מבוטח בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן אין לו קופת חולים כמו לישראלי. במקומה, החוק מחייב את המעסיק להסדיר לעובד ביטוח רפואי למשך כל תקופת עבודתו בבית המטופל. היקף הכיסוי נקבע בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), ולא בשיקול דעת של המעסיק או של הלשכה הפרטית.

לחובה הזאת נלווים שלושה מסמכים, ודווקא הם מה שנשכח:

• על המעסיק למסור לעובד את עיקרי פוליסת הביטוח הרפואי בשפה שהעובד מבין. בזכותון של רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2026 זה כתוב כחובה, ולא כנוהג.
• בתקנות הניכוי נקבע שהמעסיק חייב לצרף לחוזה העבודה העתק מפוליסת הביטוח הרפואי שהסדיר, בשפה שהעובד מבין. כלומר הפוליסה אמורה להיות בידיים לפני תחילת העבודה, לא בדיעבד.
• חוזה העבודה עצמו נחתם בכתב ובשפה שהעובד מבין לפני תחילת העבודה, ובין השאר הוא כולל פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים שהמעסיק מספק, ורשימת הניכויים מהשכר.

למי שתוהה מה קורה בלי ביטוח: טיפול חירום בבית חולים בישראל יינתן לכל אדם ללא תנאי, אבל מי שאין לו ביטוח הולם יחויב בעלות הטיפול או האשפוז. החשבון הזה מגיע לעובד, והשיחה עליו חוזרת אליכם.

כמה מותר לנכות מהשכר: המספרים של 2026

התקרות נקבעו בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), והן מתעדכנות ב-1 בינואר לפי מדד המחירים לצרכן. אלה הסכומים שרשות האוכלוסין וההגירה פרסמה לשנת 2026:

• עובד זר בסיעוד ביתי: עד מחצית הסכום שהמעסיק הוציא או התחייב להוציא על הביטוח, או 168.80 שקלים לחודש, הנמוך מביניהם. ב-2025 התקרה הייתה 164.91 שקלים.
• עובד זר בכל ענף אחר: עד שליש מהסכום, או 147.11 שקלים לחודש, הנמוך מביניהם. ב-2025 התקרה הייתה 143.72 שקלים.
• הניכוי אינו תעריף קבוע. בזכותון 2026 מודגש שהניכוי אינו אוטומטי, ושמותר לנכות רק בגין הוצאות בפועל. אם הביטוח עלה לכם 250 שקלים לחודש, מחצית ההוצאה היא 125, וזה הסכום שמותר לנכות, לא 168.80.
• יש גם תקרה על הכול יחד. סך הניכויים בעד ביטוח בריאות, מגורים והוצאות נלוות וחובות של העובד למעסיק לא יעלה על 25% מהשכר החודשי. בחודש העבודה האחרון יש חריג, ואפשר לנכות את כל ההוצאות המורשות גם אם הן עולות על 25%.
• מה שאסור לנכות בכלל: אגרות והיטלים שמוטלים בחוק על מעסיקי עובדים זרים. אלה משולמים מעבר לשכר, ולא ממנו.

ינואר הוא החודש שבו שווה לעצור ולבדוק. התקרה עולה אז, אבל מה שקובע הוא מה שאתם משלמים בפועל על הפוליסה. מי שממשיך לנכות את הסכום של השנה שעברה מנכה פחות ממה שמותר לו, ומי שעובר אוטומטית לתקרה החדשה בלי להסתכל על עלות הביטוח עלול לנכות יותר ממה שמותר.

מה הפוליסה הזאת בדרך כלל לא מכסה

הצו קובע רצפה, לא תקרה, ולכן התנאים המדויקים שונים בין חברה לחברה. יש כמה נקודות שחוזרות על עצמן, ושכדאי להכיר לפני ולא אחרי:

• מצב רפואי שהיה קיים לפני הביטוח. בזכותון 2026 כתוב שביטוח בריאות שניתן לעובד זר לא יכסה בדרך כלל מצבים רפואיים שהיו קיימים טרם הנפקת הביטוח.
• מצב שבו חזרה לעבודה אינה צפויה. אותו מקור מציין שהביטוח לא יכסה טיפול רפואי נוסף במקרים שלפי חוות דעת רפואית מקצועית העובד לא יוכל לחזור לעבודתו אחרי 90 ימים של קבלת טיפול, ובמקרים כאלה העובד יידרש לשוב לארץ מוצאו לקבלת הטיפול.
• פגיעה בעבודה. הביטוח הרפואי הפרטי מכסה פציעות שאינן קשורות לעבודה. עובד שנפגע בעבודה מגיש תביעה לביטוח לאומי, ולא לחברת הביטוח.
• סיעוד, ולא רק הוא. בדף המוצר של פוליסת Safe Stay Plus של הראל, למשל, הכיסוי הוא לעובדים בגילי 18 עד 65, ואשפוז סיעודי ושירותי סיעוד אחרים אינם מכוסים, וכך גם טיפולי פוריות, בדיקות גנטיות ושירותים פסיכולוגיים, תאונות דרכים ותאונות עבודה. מצד שני נכללים שם אשפוז פסיכיאטרי עד 60 ימים, טיפול חירום בשיניים והטסה רפואית. זו דוגמה אחת, ובדיוק בגלל זה כדאי לקרוא את החריגים בפוליסה שהוצעה לכם.
• סירוב לכסות הוא לא סוף הדרך, אבל יש שעון. בזכותון מצוין שאם חברת הביטוח מסרבת לכסות טיפול או מצב רפואי אפשר לערער, ושבמקרים רבים חובה להגיש את הערעור בתוך 21 יום ממועד קבלת ההודעה על הסירוב.

דמי ביטוח לאומי: 3.6% מהשכר, ואותם לא מנכים מהעובד

זה החלק שהרבה משפחות מגלות באיחור. מי שמעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי חייב לשלם דמי ביטוח עבור כל השכר המשולם לעובד, וחייב לדווח על העובד ללא קשר לגובה השכר. זה נכון גם למי שאינו מקבל גמלת סיעוד מביטוח לאומי.

שיעור דמי הביטוח מינואר 2025 הוא 3.6% מהשכר. ביטוח לאומי מדגים את זה בפשטות: שכר של 3,000 שקלים בחודש פירושו דיווח ותשלום של 108 שקלים בחודש. הדרך לעשות את זה היא לפתוח תיק משק בית, ואז לדווח ולשלם דרך אתר התשלומים, דרך פנקס התשלומים שנשלח בדואר או דרך המוקד הטלפוני.

ומה זה קונה? ביטוח לאומי מעניק לעובדים זרים ביטוח תאונות עבודה, ביטוח אימהות, ופיצוי במקרה של אי תשלום שכר או פיצויי פיטורים בגלל פירוק או פשיטת רגל של המעסיק. אם העובדת נפגעת בעבודה, המעסיק ממלא לה טופס בל/250 להפניה לטיפול רפואי, והיא מגישה בקשה להנפקת מספר מזהה זמני ואחריה תביעה לדמי פגיעה, עם אשרת שהייה בתוקף וצילום דרכון. התביעה מטופלת בסניף הקרוב למקום מגוריה בישראל.

חלק מדמי הביטוח של העובד עצמו כן מנוכה מהשכר: לפי הזכותון, המעסיק רשאי לנכות 0.04% מ-7,703 השקלים הראשונים של השכר ו-0.87% מכל שקל נוסף מעבר לסכום הזה, ועליו להעביר את הסכומים שנוכו לביטוח לאומי. אבל 3.6% שהם חלק המעסיק נשארים עליכם.

ומה עוד נכנס לעלות החודשית

באיגרת של משרד העבודה למעסיקי מטפלים זרים בבית, שמעודכנת לינואר 2023, מופיעים גם רכיבים שלא תמיד נכנסים לחישוב בהתחלה: הפרשות לביטוח פנסיוני בשיעור 6.5% מהשכר החודשי ופיצויי פיטורים בשיעור 6% מדי חודש, ובסיום העסקה השלמה של 2.3% מהשכר החודשי בגין כל חודשי העבודה. באיגרת כתוב במפורש שהסכומים האלה יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים, ולכן מומלץ לחסוך אותם מראש ולאורך כל תקופת ההעסקה.

רכיב נוסף הוא דמי הבראה, שלפי זכותון 2026 מבוססים על תעריף של 418 שקלים ליום, חמישה ימים בשנת העבודה הראשונה ויותר לפי ותק, ומשולמים בין יוני לספטמבר אלא אם הוסכם מועד אחר.

מה לבדוק לפני שחותמים, לפי המצב שלכם

• למי שמעסיק דרך חברת סיעוד: חובות המעסיק מתחלקות לפי אופן ההעסקה, ובהעסקה משותפת מחשבים את השכר לפי חלוקת אחוזי המשרה בין המטופל לחברה. שווה לראות בכתב מי מסדיר את הביטוח הרפואי ומי משלם את דמי הביטוח הלאומי.
• למי שהעובד מגיע מחו"ל בשבוע הבא: לבקש מהגורם שמסדיר את הביטוח את הפוליסה ואת עיקריה בשפת העובד, ולצרף העתק לחוזה. זה גם מה שמונע את הוויכוח הראשון על הניכוי בתלוש.
• למי שהעובד מתקרב לגיל 65: לבדוק את גילי הכיסוי בפוליסה שהוצעה, כי יש פוליסות שמוגבלות לגילי 18 עד 65.
• למי שהמטופל אושפז או עבר לבית אבות: לפי האיגרת למעסיקים, העברת המטופל לבית אבות או אשפוז של למעלה מ-30 יום נחשבים סיום העסקה, וסיום העסקה גורר פיצויי פיטורים, זכות של העובד להתגורר בבית שבעה ימים נוספים ופדיון ימי חופשה.
• למי שכבר מעסיק שנתיים ולא בדק: לפתוח את התלוש או את רישום התשלומים ולראות שלוש שורות, הניכוי לביטוח הרפואי, הניכוי למגורים וסך הניכויים ביחס ל-25%. שם מתגלות הטעויות, לשני הכיוונים.

מי שבתחילת הדרך ועוד לא יודע לאיזו גמלה ההורה זכאי יכול להתחיל במה גמלת הסיעוד נותנת ואיך תובעים אותה. אם העובדת נפגעה והשאלה היא אם זו תאונת עבודה, אפשר לראות מה החוק קובע על פגיעה בדרך לעבודה וממנה, ומי שרוצה להבין איך בכלל מגישים תביעה לביטוח לאומי ומה אוספים לפני יכול לקרוא על מימוש זכויות רפואיות בביטוח לאומי.

רוצים שנעבור איתכם על הפוליסה שהוצעה לעובד ועל הניכוי שרשום בתלוש, ונראה אם הוא בתוך התקרה? השאירו פרטים ונחזור אליכם.