יש לכם כיסוי לרעידת אדמה בביטוח הדירה. ההשתתפות העצמית בו לא מחושבת מהנזק

כמעט כל מי שיש לו ביטוח דירה מבוטח גם מפני רעידת אדמה, גם בלי לזכור שבחר את זה. בפוליסת הדירה רעידת אדמה היא סיכון מכוסה בפרק המבנה ובפרק התכולה, כולל צונאמי שנוצר ממנה, ובלבד שהמבוטח לא ויתר על הכיסוי בדרך שקבועה בתקנות. מנורה מבטחים כותבת באתר שלה שבהתאם להוראות הרגולציה פוליסת ביטוח דירה כוללת את הכיסוי הזה כברירת מחדל, ושמבוטח יכול לבקש בהוראה מפורשת לוותר עליו.

השורה שכמעט אף אחד לא קורא היא ההשתתפות העצמית. ברוב התביעות שאתם מכירים היא סכום קטן וקבוע, או אחוז מהנזק. ברעידת אדמה היא אחוז מסכום הביטוח של המבנה או של התכולה. זה הופך את הכיסוי למשהו אחר ממה שאנשים מדמיינים, ועדיף לגלות את זה מול דף פרטי הביטוח ולא מול שמאי אחרי רעידה.

האחוז, והמספר שיוצא ממנו

הראל כותבת שפוליסת הדירה שלה כוללת כיסוי לרעידת אדמה למבנה ולתכולה עם השתתפות עצמית בשיעור של 10% מסכום הביטוח, ושאפשר לרכוש אותו בהשתתפות מופחתת של 4% בכפוף לחתימה על הצהרה מיוחדת. מגדל כותבת שהמבוטח ישא בהשתתפות עצמית בשיעור 10% מסכום הביטוח. מנורה מבטחים כותבת על אותו שיעור. AIG כותבת שבמרבית הפוליסות ההשתתפות היא 10% מסכום הביטוח, ושקיימות גם אפשרויות של 5% ושל 2%. ליברה כותבת שבמעמד הרכישה אפשר להחליט על 5% או על 10%.

ועכשיו המספרים עצמם. אם סכום ביטוח המבנה שלכם הוא 1,400,000 שקל, השתתפות עצמית של 10% היא 140,000 שקל. נזק של 60,000 שקל לקירות ולריצוף אחרי רעידה לא יזכה אותכם בשקל, כי הוא קטן מההשתתפות העצמית. באותה דירה, בשיעור של 4%, ההשתתפות היא 56,000 שקל, ואותו נזק מזכה בתגמול של 4,000 שקל. זה ההיגיון של הכיסוי: הוא בנוי לאסון, לא לסדקים.

שימו לב שהאחוז רץ על סכום הביטוח ולא על שווי הדירה בשוק. מנורה מבטחים מסבירה שנהוג לבטח את המבנה לפי עלות הבנייה ולא לפי שווי הדירה בשוק החופשי, ששם גם ערך הקרקע. כלומר אותו אחוז על דירה בתל אביב ועל דירה זהה בפריפריה יכול לצאת סכום דומה, כי מה שמבוטח הוא הבנייה.

איך סופרים אירוע, ואיך סופרים השתתפות

שלוש שורות בתנאי הפוליסה קובעות כמה פעמים בכלל תשלמו את הסכום הזה:

• 72 שעות. רעידות שאירעו במשך 72 שעות רצופות אחרי הרעידה הראשונה נחשבות לאירוע אחד לעניין ההשתתפות העצמית. רעידת המשך למחרת לא פותחת תביעה שנייה ולא השתתפות שנייה.
• חישוב נפרד לכל פרק. אם ההשתתפות נקבעה כאחוז מסכום הביטוח, היא מחושבת בנפרד לפרק המבנה ולפרק התכולה.
• סכום אחד באירוע אחד. כשאותו מקרה ביטוח פוגע גם במבנה וגם בתכולה, המבוטח מחויב בסכום אחד של השתתפות עצמית, שלא יעלה על הגבוה מבין הסכומים שנקובים בדף פרטי הביטוח. כלומר לא שתי השתתפויות שמצטברות, אלא הגבוהה מביניהן.

מה משולם חוץ מהתיקון עצמו

בפרק המבנה כתוב שתגמולי הביטוח כוללים גם הוצאות על שירותים של אדריכלים, שמאים, יועצי בנייה, מהנדסים וקבלנים, והוצאות משפטיות שהוצאו לשם תיקון הדירה או בנייתה מחדש, בתנאי שניתנה הודעה מראש למבטח. נכנסות לשם גם הוצאות פינוי הריסות, ניקוי הדירה, סיודה וחיבורה מחדש לחשמל, לטלפון, למים, לגז ולביוב.

הסעיף שחשוב למי שהדירה שלו תהיה לא ראויה למגורים הוא הדיור החלופי. התנאים קובעים פיצוי על שכר דירה למבוטח ולבני משפחתו, או על אובדן הכנסות משכר דירה, כל עוד הדירה אינה מתאימה למגורים לפי קביעת מהנדס רישוי. התקרה כפולה: עד 12 חודשים מיום קרות מקרה הביטוח, או עד 15% מסכום ביטוח הדירה, לפי הנמוך מבין השניים. התשלום מותנה בהוכחה סבירה ששכר הדירה למקום החלופי אכן שולם בפועל, ולכן כדאי לשמור חוזה שכירות וקבלות ולא להסתמך על סידור בעל פה.

השעון של הכינון, וזה שלא ממש מתאים לרעידת אדמה

תגמולי ביטוח לפי ערך כינון, כלומר בנייה מחדש או החלפה ברכוש חדש מאותו סוג ואיכות, מותנים בכך שבאמת בניתם, תיקנתם או החלפתם. מי שלא עשה את זה מקבל לפי ערך שיפוי, שהוא נמוך יותר. בתנאים גם יש לוח זמנים: יש להתחיל בכינון בתוך זמן סביר אחרי הנזק, ולהשלים אותו בתוך 12 חודשים לגבי הדירה ובתוך 90 ימים לגבי התכולה. אם אי אפשר להשלים בזמן מסיבות שאינן תלויות במבוטח, תקופת הכינון מוארכת בתיאום בין המבוטח למבטח.

מבקר המדינה כתב על זה בדוח על מוכנות המדינה לרעידת אדמה: תנאי הפוליסה התקנית קובעים שיש להשלים את הכינון בתוך 12 חודשים, ותקופה זו אינה מספיקה לכינונן של מרבית הדירות שייפגעו ברעידת אדמה. הכסף לא נעלם בגלל זה, אבל כדאי לדעת מראש שבקשת הארכה מול חברת הביטוח היא חלק מהסיפור ולא פרט טכני בשוליים.

דירה בבית משותף: ההרחבה שמעט אנשים קנו

בבית משותף, אם הבניין נהרס, ביטוח המבנה לבד לא בהכרח מאפשר לקנות דירה אחרת, כי הוא מבטח בנייה ולא קרקע. בשביל זה קיימת הרחבה בשם ביטוח סכום נוסף בבית משותף כתוצאה מסיכוני רעידת אדמה בלבד. היא חלה רק אם צוינה בדף פרטי הביטוח, והתנאים שלה ברורים: מקרה הביטוח הוא נזק לדירה בבית משותף בשיעור שאינו קטן מ-70% מסכום ביטוח הדירה, לפי קביעת שמאי מקרקעין או מהנדס רישוי, או אם בעקבות הנזק ניתן צו הריסה לבית המשותף. סכום הביטוח הנוסף יהיה בשיעור של 100% לפחות מסכום ביטוח הדירה, וסעיף ביטוח החסר שבחוק חוזה הביטוח לא חל על הפרק הזה.

כמה אנשים מחזיקים את ההרחבה הזאת? מבקר המדינה בדק ומצא ששיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 היה כ-4%, ושמתוכם שיעור מי שרכשו 200% או 300% לפחות מסכום ביטוח הדירה נמוך מאוד. המבקר ביקש לבחון את הסיבות לשיעור הנמוך ודרכים לעודד רכישה, בעיקר באזורים שערך הקרקע בהם גבוה במיוחד.

שני דברים שלא מכוסים גם כשהכיסוי קיים

• שוכרים שמבטחים את הדירה שהם גרים בה. ההרחבה לדייר בשכירות בלתי מוגנת, שמפצה על נזק לדירה שבשימוש השוכר, לא חלה על נזק שנגרם על ידי רעידת אדמה, והיא מוגבלת ל-5% מסכום ביטוח התכולה. שוכר שרוצה הגנה על הרכוש שלו עצמו קונה ביטוח תכולה, ושם הכיסוי לרעידת אדמה קיים.
• פיצוי אוטומטי מהמדינה. הראל כותבת שמבוטחים רבים טועים לחשוב שמדינת ישראל אחראית לפיצוי כספי מלא, ושחוק פיצוי נפגעי אסון טבע אמנם כולל רעידות אדמה אבל מתייחס לנזקים לתשתית חקלאית בלבד.

למי זה רלוונטי עכשיו, ולמי פחות

• למי שחתם פעם על ויתור. הראל כותבת שאם ויתרתם על הכיסוי, בחידוש הפוליסה הוא יתווסף מחדש אוטומטית עם השתתפות עצמית של 10%, וכדי לוותר שוב צריך ויתור חדש. שווה לבדוק מה המצב שלכם בפועל, כי שתי האפשרויות משנות גם את הפרמיה.
• למי שיש משכנתא. בפוליסת מבנה למשכנתא של ליברה רעידת אדמה מופיעה כסיכון מכוסה בלי אפשרות ויתור, וההשתתפות העצמית היא בשיעור שנקוב בדף פרטי הביטוח. אם אתם לא יודעים מה השיעור אצלכם, זה המקום להסתכל.
• למי שגר בבית משותף באזור ששווי הקרקע בו גבוה. שם ההרחבה לסכום נוסף היא ההבדל בין שיקום הבניין ובין קניית דירה אחרת.
• למי שסכום הביטוח שלו לא עודכן שנים. ממנו מחושבת ההשתתפות העצמית, וממנו גם התקרה לדיור חלופי. סכום מנופח מייקר את ההשתתפות, וסכום נמוך מדי לא יספיק לבנייה מחדש.
• למי שמחפש כיסוי לסדקים ולנזקים קטנים. זה לא הכיסוי הזה. כאן מתחיל התשלום רק מעל ההשתתפות העצמית, שהיא מאות אלפי שקלים בפוליסות רבות.

מה לבדוק בדף פרטי הביטוח, בסדר הזה

1. האם רעידת אדמה מופיעה כסיכון מכוסה, ובאיזה פרק: מבנה, תכולה או שניהם.
2. מה שיעור ההשתתפות העצמית לרעידת אדמה, ובאיזה פרק, והאם היא מחושבת מסכום הביטוח.
3. להכפיל: לכתוב לעצמכם את הסכום בשקלים שיוצא מהאחוז. זה הרף שמתחתיו לא משולם כלום.
4. האם קיימת ההרחבה לסכום נוסף בבית משותף, ובאיזה שיעור מסכום ביטוח הדירה.
5. מה סכום ביטוח המבנה, והאם הוא מתקרב לעלות בנייה מחדש של הדירה היום.
6. מה התקרה לדיור חלופי, ומה צריך להציג כדי לקבל אותה.

אם אתם לא מוצאים את השורה הזאת בפוליסה, או לא בטוחים איזו פוליסה בכלל רשומה על הדירה שלכם, אפשר להתחיל מאיתור ביטוח דירה או מהר הביטוח. על סכום הביטוח עצמו כתבנו במחשבון ביטוח דירה, ועל שתי מלכודות נוספות בפוליסת הדירה אפשר לקרוא בדירה שאינה תפוסה 60 יום ובתקרת התכשיטים בביטוח דירה. מי שעסוק דווקא בנזק מים יכול לקרוא על השרברב בהסדר.

ואם אתם מול דף פרטי הביטוח ולא מצליחים להבין אם ההשתתפות העצמית אצלכם היא 10%, 5% או 4%, ממה היא מחושבת, ומה זה אומר על הדירה שלכם בפועל, אנחנו יכולים לעזור לעבור על השורות האלה. אפשר להשאיר פרטים בטופס.