חתמתם על העברת החיסכון לחברה אחרת: תוך כמה זמן הכסף זז, ומה יכול לעצור אותו

חתמתם בחברה החדשה על טופס העברה, אמרו לכם שזהו, וחלפו שבועיים. בקופה הישנה הכסף עדיין יושב, בחדשה אין כלום, ואף אחד לא מתקשר לעדכן. השאלה הראשונה היא מתי הכסף באמת זז. השנייה, שאנשים שוכחים לשאול, היא מה קורה בינתיים לכיסוי הביטוחי אם מדובר בקרן פנסיה, ומי אחראי אם משהו קורה בדיוק בימים האלה.

לשתי השאלות יש תשובה כתובה, והיא לא בתקנון של החברה: היא בתקנות ההעברה ובחוזר של רשות שוק ההון, שמפרט את התהליך שלב אחר שלב. שלושה מספרים מסדרים את התמונה: עשרה ימי עסקים להעברת הכסף, מאה עשרים יום עד שהבקשה פגה, וחמישה עשר ימי עסקים לאישור שאתם אמורים לקבל בסוף.

את הבקשה מגישים בקופה החדשה, לא בישנה

זה מבלבל הרבה אנשים שמתקשרים לחברה שבה הכסף שוכב ומבקשים ממנה להעביר אותו. התהליך בנוי הפוך. החוזר קובע שהגוף המנהל של הקופה המקבלת הוא זה שבודק אם בכלל אפשר לבצע את ההעברה ואם אתם עומדים בכללי ההצטרפות שלו, ורק אחר כך מוסר לכם את טופס בקשת ההעברה. על הטופס חותמים אישית, ומי שנתון לאפוטרופסות, האפוטרופוס חותם בשמו.

אחרי שהבקשה חתומה, הקופה המקבלת מעבירה אותה לקופה המעבירה בקובץ אלקטרוני בתוך שני ימי עסקים מהמועד הקובע, ומצרפת צילום תעודת זהות והצהרה של העובד שמטפל בהעברות שבה רשום המועד הקובע שלכם. אם הקופה המעבירה לא יכולה לבצע את ההעברה, עליה להודיע על כך לקופה המקבלת בתוך שלושה ימי עסקים, ובחלק מהעילות גם לשלוח לכם העתק.

עשרה ימי עסקים, ומה קורה אם איחרו

תקנה 5(א) לתקנות העברת הכספים קובעת שהקופה המעבירה תעביר את היתרה הצבורה לקופה המקבלת בתוך עשרה ימי עסקים מהיום שהגיעה אליה בקשת העברה מפורטת, חתומה ומלאה. הממונה על שוק ההון רשאי במקרים מיוחדים לאשר דחייה של עד עשרים ימי עסקים נוספים, וזה קורה: בפברואר 2025 נדחה מועד אחד ביום עסקים אחד, כי מערכת הסליקה הפנסיונית הושבתה לצורך עדכון גרסה והגופים לא יכלו להעביר מידע באותו יום.

איחור לא אמור לצאת מכיסכם. אם הקופה המעבירה לא עמדה במועד, היא חייבת לשלוח לקופה המקבלת, בתוך חמישה ימי עסקים, את גובה היתרה שהייתה בחשבון במועד שבו הכסף היה אמור לעבור, ואת נתוני התשואה היומית שלה לכל תקופת האיחור. אם לפי הנתונים האלה תשואת הקופה המקבלת הייתה גבוהה יותר, מועבר ההפרש, והוא נמדד מול ריבית הפיגורים שבתקנה 6 לפי הגבוה.

מה עוצר העברה לגמרי, ומה רק מעכב אותה

לחוזר שני נספחים שונים לגמרי, וההבדל ביניהם הוא ההבדל בין עיכוב טכני לבין בקשה שמתה. בנספח ה' מפורטות עילות דחייה, ובקשה שנדחתה בגללן מבוטלת וצריך למלא טפסים חדשים מההתחלה:

• הלוואה שלא נפרעה. יתרת חוב פתוחה בחשבון בשל הלוואה היא עילת דחייה בפני עצמה, וזו הסיבה הנפוצה שבגללה אנשים מגלים שההעברה לא יצאה לדרך.
• עיקול או שעבוד על מלוא היתרה הצבורה. צו עיקול או שעבוד שנעשה כדין על כל הכסף עוצר את ההעברה.
• קצבה שכבר מתחילה. מי שהחל לקבל קצבת זקנה שמחושבת לפי מלוא היתרה, מי שהגיש בקשה לקצבת נכות שעודה תלויה ועומדת, ומי שזכאותו לקצבת נכות אושרה וטרם פקעה.
• מצב החשבון. חשבון שנסגר, בקשה שפקעה, או העברה שנוגדת את תקנות 2 או 3 לתקנות ההעברה.

נספח ה'1 הוא סיפור אחר. שם רשומות עילות עיכוב, והן דברים שהקופות מסדרות בינן לבין עצמן בלי שתמלאו שוב כלום: צילום תעודת זהות שלא צורף, בקשה בלי חתימה או בלי תאריך חתימה, מספר חשבון או פוליסה שגוי בקופה המעבירה, סטטוס פעיל שסומן בטעות כלא פעיל, או טופס מהנספחים שלא נשלח. אם אפשר להעביר רק חלק מהכספים, החוזר מאפשר להעביר את החלק הזה.

לבקשה שחתמתם עליה יש תאריך תפוגה

זה פרט שכמעט אף אחד לא מכיר. בקשה של עמית פעיל, שלא הודיע שיפסיקו להפקיד בשבילו, פוקעת אם לא הועברה לקופה המעבירה בתוך 120 יום ממועד החתימה. אם הודעתם בתוך התקופה הזאת שלא יופקדו עוד כספים, הבקשה פוקעת בתוך 60 יום מההודעה. ובקשה של עמית לא פעיל פוקעת אם לא הועברה בתוך 60 יום מהחתימה. טופס ששכב אצל מישהו על השולחן חודשיים וחצי הוא פשוט דף נייר.

התחרטתם? יש חלון ביטול, ויש לו חריג אחד

אפשר לחזור בכם. חותמים על הודעת ביטול לפני המועד שנקבע להעברת הכספים, והבקשה מבוטלת ברגע שההודעה מועברת לקופה המעבירה. החריג מעניין: אם קרה מקרה ביטוח אחרי המועד הקובע ולפני שהודעת הביטול הועברה, הבקשה לא תבוטל. כלומר אי אפשר לבטל רטרואקטיבית העברה אחרי שהתרחש האירוע שבגללו הכיסוי חשוב.

וכסף שכבר הספיק להיכנס לקופה החדשה חוזר לחשבון בקופה הישנה בתוך עשרה ימי עסקים מהיום שהתברר שהבקשה בוטלה, בתוספת התשואה שהקופה החדשה עשתה עליו, ובלי שום ניכוי חוץ מדמי הניהול היחסיים.

בקרן פנסיה: מאיזה יום הקרן החדשה אחראית

כאן נמצא החלק שמרגיע. בשני האישורים שאתם מקבלים, מהקופה המעבירה ומהמקבלת, חייב להופיע המועד הקובע, ולצידו הסבר מפורש: אצל המעבירה שממנו הסתיימה האחריות הביטוחית שלה, ואצל המקבלת שממנו החלה האחריות שלה. החוזר אפילו מגדיר את המועד המזכה כיום האחרון בחודש שקדם לחודש הקובע אצל הישנה, וכיום הראשון בחודש הקובע אצל החדשה. אין יום באמצע שאף אחד לא אחראי עליו.

הוותק הביטוחי עובר איתכם: עמית פעיל שעבר לקרן חדשה, נספרים לו כל חודשי הביטוח הרצופים האחרונים שצבר בקרן הקודמת לסיכוני נכות ומוות. אבל לכלל הזה יש שני סייגים שכדאי להכיר לפני שמשנים גם קרן וגם כיסוי באותה נשימה. הראשון: אם קצבת הנכות או קצבת השאירים בקרן החדשה גבוהה ביותר מ-10% מהקצבה הרעיונית, חודשי הביטוח הישנים לא נספרים לגבי התוספת שמעל 10%. השני: לגבי סיכון שהייתה בשלו החרגה או תוספת חיתום בקרן הישנה, החודשים לא נספרים בכלל, והמידע על ההחרגה עובר לקרן החדשה יחד עם הכסף. למי שרק מחליף חברה ומשאיר את הכיסוי כמו שהוא, הספירה ממשיכה. למי שמנצל את המעבר כדי להגדיל כיסוי, החלק הנוסף מתחיל מאפס. איך נספרים החודשים האלה בפועל מוסבר בעמוד על תקופת אכשרה בקרן פנסיה.

מה אמור להגיע אליכם בכתב

שתי הקופות חייבות אישור בכתב, כל אחת בתוך חמישה עשר ימי עסקים: המעבירה מיום העברת הכספים, המקבלת מיום קבלתם. באישור צריכים להופיע שם הקופה ומספר החשבון או הפוליסה, מועד ההעברה, המועד הקובע, והסכום שהועבר, ולשכירים גם בחלוקה למרכיב תגמולי עובד, תגמולי מעביד ומרכיב הפיצויים. אם הועבר רק חלק מהיתרה, מצוין גם מה נשאר ולמה החשבון פוצל. כשעובר מרכיב פיצויים, גם המעסיק מקבל הודעה בתוך חמישה עשר ימי עסקים.

יחד עם הכסף עוברת גם ההיסטוריה: הקופה המעבירה מוסרת פירוט מלא של כל התנועות בחשבון עד המועד הקובע, כולל תנועות מתקופות בקופות קודמות, ובהעברה לקרן השתלמות נשלח קובץ נתונים נוסף. ככה הקרן החדשה יודעת מתי הופקד כל שקל. כשהנזילות של הכסף תלויה בתאריכי ההפקדה, שווה לפתוח את הדוח הראשון מהקרן החדשה ולבדוק שהתאריכים אכן נקלטו ולא התחילו מחדש ביום המעבר. מי שלא בטוח אילו קופות רשומות על שמו בכלל, יכול להתחיל מדוח מהמסלקה הפנסיונית ורק אחר כך להחליט מה מעבירים לאן.